מערכת החינוך בגרמניה נחשבת לאחת המובילות בעולם, והיא מתמקדת בקידום חינוכי, מקצועי ואקדמי. גרמניה נחשבת לאחת המדינות המשקיעות ביותר בחינוך לפי נתוני ה-OECD, עם הישגים גבוהים במתמטיקה, מדעים ושפות. מבנה מערכת החינוך הוא מסודר ומובנה היטב, כאשר היא מחולקת לשלבים ברורים: חינוך לגיל הרך (Kita וגן חובה), חינוך יסודי, חינוך תיכוני והשכלה גבוהה. השכבות המרכזיות נקראות בשמות הייחודיים להן בגרמנית, ומציעות מסלולים מובחנים לתלמידים בהתאם להעדפותיהם ולכישוריהם.
החינוך לגיל הרך בגרמניה מחולק לשני חלקים עיקריים:
רוב המסגרות לגיל הרך מסובסדות על ידי הממשלה הגרמנית, מה שהופך אותן לנגישות כלכלית לרוב המשפחות, אך העלות עשויה להשתנות בהתאם לאזור ולגיל הילד. תכניות הלימוד בגן הילדים מתמקדות במשחק לימודי, התפתחות אישית וערכים חברתיים.
החינוך היסודי בגרמניה נמשך ארבע שנים, בגילים 6-10 (בחלק מהמדינות הפדרליות נמשך עד גיל 12). מערכת החינוך היסודית בגרמניה מבוססת על העברת ערכים חינוכיים בסיסיים ושימת דגש על כישורים כמו שפה, מתמטיקה וידע כללי.
החינוך הציבורי הוא המוביל בגרמניה, ורוב בתי הספר היסודיים הם ציבוריים וממומנים על ידי המדינה. בנוסף, יש גם בתי ספר פרטיים שמציעים גישות פדגוגיות מגוונות. סוגי בתי הספר כוללים:
בתי ספר רבים משלבים גישות פדגוגיות שונות, כשהעיקריות שבהן הן:
שלב החינוך התיכוני בגרמניה מחולק לשני שלבים: Sekundarstufe I (שלב ראשון) ו-Sekundarstufe II (שלב שני). השלב התיכוני מתחיל בגיל 10 (או 12 בחלק מהמדינות הפדרליות) וממשיך עד גיל 18.
שלב זה מחולק למספר סוגי בתי ספר שונים בהתאם לרמת הישגיו של התלמיד ומסלולו העתידי:
החינוך התיכוני הציבורי הוא בחינם, אך קיימים גם בתי ספר פרטיים בעלי עלויות משתנות. כמו בחינוך היסודי, גם בתיכונים קיימים בתי ספר אלטרנטיביים בגישת וולדורף ומונטסורי, המספקים מסלול לימודים ייחודי ואינטגרטיבי עם תשלום חודשי.
אחד המאפיינים הבולטים של מערכת החינוך הגרמנית הוא תכנית ההכשרה הדואלית, המשלבת עבודה מעשית לצד לימודים. תכנית זו מאפשרת לתלמידים לבחור בין מסלולים מקצועיים כגון טכנאות, מסחר והנדסה, והיא נחשבת לאחת התכניות המוצלחות להכשרה מקצועית בעולם. התלמידים עובדים בחברות ונרשמים למרכזי הכשרה מקצועית, שם הם לומדים בצורה מעשית.
בגרמניה, חינוך ביתי כמעט אינו מתאפשר באופן חוקי, והורים מחויבים לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך הפורמלית. לפי החוק הגרמני, החינוך חובה עד גיל 18 והעדרות ממסגרת חינוכית ללא היתר עלולה לגרור עונשים. עם זאת, במקרים מיוחדים, כמו סיבות רפואיות או משפחתיות מיוחדות, ניתן לקבל אישורים חריגים ולשלב חינוך ביתי בשיתוף פעולה עם מערכת החינוך.